|
המסע הזה נערך בספטמבר 2006. העונה הכי טובה במדבר. אין סיכוי לשיטפונות. לא חם מדי וממש לא קר. אין יתושים והזבובים די התעייפו מתקופת הקיץ הארוכה.
הבעיה היחידה בתקופה הזו של השנה היא הרוח. היא מגיעה פתאום ובמהירויות של 30-45קשר. עם משבים בעוצמות בלתי מוסברות. היא מפתיעה. העוצמה שלה זוכה למומנטים גם ממקורות לא צפויים כמו מבנה הערוץ שבחרת בו להעביר את הלילה.
במקרים אלה אם האוהל שלך, אם הוא לא מעוגן בחוזקה למקומו - פשוט עף. לא "זז ממקומו" אלא - עף!
כשאתה שוכב בתוך האוהל הוא הופך להיות לשק שינה. אני אסביר: הוא מאבד את הצורה המקורית המשולשת שלו ובשל עוצמת הרוח הוא מזכיר יותר "שק שינה". חלק האחר מנסה להתרומם מהקרקע חלקו השני כמעט ונשבר.. ואתה בפנים. עד הרגע שאתה יוצא מהאוהל והוא ממריא. בימינו? מי מקבע אוהל לקרקע??
וכך היה -אחד/ת המשתתפים יצא מהאוהל כי הוא חשב שהוא ממריא איתו והאוהל באמת המריא - אבל לבד.
אני יצאתי בעקבות האוהל לריצה ארוכה ומטורפת במדבר וכך זכיתי:
1. להקרא בשם - רודף האוהלים - על שם רודף העפיפונים
2. כמעט להיהרג
3. להבין במהלך הריצה את כל מה שמופיע במאמר המצורף.
הכל קרה בשנת 2006. יש דברים שהייתי רוצה שיחזרו לחיי. ובימים אלה ממש הם אט אט חוזרים.
קריאה נעימה, רודף האוהלים
|