יצאתי למסע.
השם שלו היה יום שישי ה-13.
היינו שם שמונה:
רווקה .
נשואה.
גרושה.
אלמנה.
קריסטל - שם סודי של משתתף שהיה חייב להצטרף
רפול  - בכלל החיוך, מבט והבלורית
אני
והנוסע השמיני שהיה במחשבות שלי כל הזמן.

קריסטל אמר שהמסע היה טוב.
רפול לא אמר הרבה.

אבל מסע כזה מעלה את השאלה: מה עדיף להיות? רווקה, נשואה גרושה או אלמנה?

חשוב לציין שכל מה שייכתב כאן לא קשור למי שהיה במסע הזה. הדמויות המשתתפות אפילו לא סיפקו לי את ההשראה המתאימה. והנוסע השמיני בכלל לא בא.... אז אל תקפצו לסתם מסקנות.

יורדים את מעלה יאיר. ג'יפים בהילוך כוח נמוך. גם המוח. ים המלח עובר לצבע ירוק. השמיים הכי יפים שיש.

הכי טוב רווקה.
כי רווקה לא מדברת על חופש. רווקה לא מפנטזת על קצת שקט. רווקה לא צריכה 'סדנה' על מנת להשתחרר – היא פשוט חיה בתוך החופש של עצמה. בכל רגע נתון היא יוצרת את השקט שלה. והחיים עבורה זו סדנה אחת גדולה שדרכם היא לומדת וחווה.
הכי טוב רווקה. כל השאר סתם מדברות. היא באמת עושה. יש לה חוגים וחדר כושר אם היא באמת רוצה... ויש לה המון חברים מכל מיני סוגים ולפחות שני מכשירי סלולר שאחד מהם חסוי. וגם דירה משלה. ואוטו ועצמאות לנסוע לא שהיא רוצה. והיא לבושה לפי צו האופנה. מהות חייה של רווקה . היא תנסה את החוטיני הראשון שיצא לשוק. היא תשמע על הבושם הכי חדש. תראה סרט בכבר בקולנוע ויש לה חיוך של בלי קמטים. ומצח ללא דאגות היא שותה חריף ולפעמים מעשנת. הרווקה האולטימטיבית – פנטזיה מהלכת.
הכי טוב רווקה. אין מה לעשות היא חיה בחלומות של כל שאר הבנות.
אבל זה לא פייר להעביר חיים שלמים בלי הנקה.
זה לא פייר לא לדעת התרגשות של חתונה.
זה לא פייר שדווקא ברגעים הכי הכי חשובים – הטלפון לא מצלצל ואת לבד. ואז נופלת דימעה.


הכי טוב נשואה.
כי נשואה לא נמצאת לבד. יש לה חיים עשירים. בבית תמיד יש קול צהלת הילדים. והיא אחראית על ההסעות לחוגים. ולסדר חדרים, להזמין צבעי לקירות, לזכור ברז שצריך לתקן את הסלון לארגן ומיטה שצריך כבר למסור (הילדים גדלו אתה כבר יודע..) וארון שצריך להחליף בין עונות. ולעבור עם הילדים על השיעורים. ובעל לנשק וכלים בכיור ו"איך היה בעבודה"? ו"מה אני יכולה לעשות היום בשבילך?"
הכי טוב נשואה. להתכרבל מול הטלוויזיה כשאת כבר הרוגה. אבל סוף סוף הילדים כבר במיטה. הוא מניח את ידו על כתפה. היא שואלת את עצמה מה אני צריכה יותר? זהו. מושלם. ללא מילים.ואז כמו בסרט טוב הוא קם פתאום כמו קורא מחשבותיה ושואל בקול נעים מה את רוצה? 'קפה או תה' וזוכר לבד כמה סוכר ובאיזה ספל...
הכי טוב נשואה. השאלה למי? נכון, לפעמים זה מתחיל באהבה גדולה וממשיך כי פשוט אין ברירה. אבל בסך הכל מדובר במפעל חיים. כשאת מקשיבה לצרות של האחרות את מבינה שאצלך זה סתם תלונות טיפשיות. ככה זה – זה עניין של בחירה. ואת צריכה להיות מרוצה.
אבל זה לא פייר להעביר חיים שלמים בגלל החוסר ברירה
או להספיק לשכוח את הריגוש של הפעם הראשונה
וזה לא פייר שדווקא ברגעים הכי חשובים. הוא. כן! הוא. לא באמת מבין ולא באמת יודע מה את באמת רוצה. אפילו אחרי חיים משותפים של מאה שנה. עובדה.

הכי טוב גרושה.
כי גרושה החליטה לבד. ועמדה על כך שזה מה שהיא רוצה. היא בחרה בחייה בזכותה. היא רכשה את החופש שלה. היא כבר משקיעה יותר כסף במייקאפ איכותי. היא מתלבשת על פי צו האופנה האחרון. אפילו גם מרשה לעצמה שיהיה יותר נועז.
היא מתאהבת ומגלה את האינטרנט. ואם יש לה יותר אומץ אז בקופידון היא תשתול את התמונה שלה ותציין שהיא מחפשת מישהו ( שונה מבעלה ) שיבין אותה.
הכי טוב גרושה. כן! אז מה אם מצבה הכלכלי לא משהו... אבל היא יודעת להעריך את החופש שלה בעיקר אם הוא מופיע ביום שלישי או כל סוף שבוע שני...אתם מבינים – בלילות האלה היא בלי הילדים.. ואז היא יכולה להרגיש לרגע ארוך את הרווקה שבה. ולהתמכר. ואם היא ממש רוצה היא שוב בוחרת בגבר אחר ונותנת לעצמה את המקום וההרגשה של אישה הנשואה. רק לסוף שבוע אחד. קצר. כי האהבה שלה תקועה. תקועה עמוק בילדים שלה.
הכי טוב גרושה. יש לה כל מיני חברים. חברים שהם זוגות נשואים. ( זה הכי מוזר – לפגשיות איתם היא תמיד תגיע לבד.) ויש לה חברים שהם ההורים של הילדים שלה מהגן ומבית הספר. וחברים שהכירה בטיול האחרון או בסדנה האחרונה או מהעבודה והלימודים וחברים שהכירה בקופידון. ככה זה היום. הכי טוב גרושה . יש לה לפחות ארבעה פרצופים שונים. הרעיה לשעבר. האימא בהווה. השכנה שהתגרשה. ו'ההיא מהאינטרנט'.
ככה זה כשמתגרשים. החיים? הופכים להיות חיים כפולים – אפילו משולשים.... אמרנו כבר שגרושה החליטה לעצמה. בעצמה. הבחירה שלה. ולכן גם כל המסכות שלה. וזה היה בניסיון להוריד את המסכה הראשונה ההיא שנתקעה העל פניה ביום החתונה...
אבל זה לא פייר כשזה קורה בכלל בלי שתבקשי ותרצי והוא קם והלך עם פרגיה צעירה...
זה לא פייר להעביר לילות שלמים עם המחשבה שאפשר היה אחרת
וזה לא פייר לפעמים להעביר את הילדים מבית אחד לשני כי צריך והתורנות נגמרת.
וזה הכי לא פייר להאמין שהבא בתור יהיה טוב יותר לך ולילדים....


הכי טוב אלמנה.
כי אלמנה חוותה את הכל. ורק כרגע היא סוג של רווקה. היא כבר התחתנה וגם בחיי הנישואין התנסתה. ואם תחשבו על זה טוב, מחוסר ברירה, היא גם נאלצה לעבור את כל ההליך של פירוק חיי נשואים ולחוות אפילו סוג כואב ועצוב של גירושים.
זהו. אלמנה זה הכי טוב. מי שלא מבין סתם הדיוט ומרחם עליה. שופך עליה כל מיני מילים לא ברורות. מחבק בכאילו לא יודע מה לעשות.
זהו זה. אלמנה זו אהבה אולטימטיבית. כי זה אומר שאהובה – כבר לא יחזור. אין מה לעשות. אתם מצפים שהיא שתופיע מולכם עם בגדים שחורים ואף אדום ועיניים דומעות. אנשים אפילו חושבים שאסור לספר לידה בדיחות – לא עלינו גסות. אסור לדבר לידה על חיי הנישואין או: "בעלי חזר בדיוק ממילואים.." וזאת הטעות הכי גדולה – כי אתם סתם לא יודעים אבל הכי טוב זה להיות אלמנה.
היא חייה בתוך הזיכרונות שלה.
האהוב שלה. כעת הוא שייך רק לה.
לא משנה מה הוא עשה. הוא הפך למושלם.
כי הוא כבר לא כאן. ואין עם מי להשוות.
את מבינה? הוא לעולם לא יגדל כבר כרס.
השיער שלו תמיד יישאר שחור. והתמונה הקיר זאת התמונה הכי יפה שלו.
ככה זה. הכי טוב אלמנה.
אם הוא – זכרונו לברכה עשה משהו לא טוב או לא בדיוק התאמץ. לא הוריד את הזבל - מי כבר זוכר?
חשוב להבין את עניין. זה רק פרשנות אישית של מה שבאמת קרה, ובעיניי המתבונן ( אולי צריך לומר המתבוננת או המתאלמנת) - הכול היה מושלם.
תבינו, אני לא צוחק או מזלזל ואני גם לא מאחל לאף אחת לבדוק את זה באופן אישי. אבל לחיות חיים מלאים עם אדם שהיה, אהב ועשה – זאת אחלה מתנה. מה צריך יותר מזה? והכול נכון – בתי אבות מלאים בזקנות חולות ואלמנות. איך הבדיחה הידועה אומרת? חולה חולה חולה - אלמנה...
אולי כדאי שתחשבו לבד. אל תאמינו לי. לכו לבית אבות באזור מגוריכם. שאלו אותן. הן ראו מספיק והן יודעות.
אני שאלתי את כולם. בודדים חשבו באמת. אבל כשחושבים על זה ? הכי טוב והכי נכון - אלמנה.

אבל זה סתם לא פייר כשאת מתאלמנת כבר בגיל 28. פשוט לא פייר. פשוט לא פייר.